אנרגיה זכרית חסרת שליטה

אני לא אוהב את איך שהגוף שלי מגיב כשאנשים מדברים על בני הזוג שלהם, ומתלבטים למשל איזו חופשה לקחת בין יום כיפור לסוכות, בזמן שאני בזמן הזה, סביר להניח, אתבוסס בבדידות של עצמי שרק אני מכיר כל כך טוב. וזה מוזר, כי לפעמים נדמה לי שאף אחד מסביב לא מתמודד עם דברים דומים ולא מכיר את התחושה הכל כך מעיקה ומאיימת הזאת שאני מרגיש – שהיא פה לנצח והמצב לא הולך להשתפר, להפך.

היה לי שבוע מהגהנום. נגמרו לי הכדורים, הכימיקלים שאני לוקח בדרך כלל כדי להצליח לקום בבוקר בלי הרצון החד הזה למות, וללכת לעבודה, להפגש עם חברים, לצחוק, לנשום. בהתחלה לא חשבתי שזה כל כך חשוב, הרי אני מטופל כבר המון זמן ואני די מתקדם, מה כבר יכול לקרות? בנוסף, אני גם עצלן. העדפתי לשבת בבית ולהקשיב למוזיקה ולא לעשות עם עצמי משהו מועיל, כמו ללכת ולקנות את הכדורים שנותנים לי חיים, עם כמה שזה עצוב.

בגלל הבדידות העצומה שלי והרצון והכמיהה למגע של גוף אנושי עליי, אני חוזר על טעויות ונפגש עם גברים שלא שווים את היריקה שלי. אותו גבר, שכתבתי עליו פה בבלוג (ולא בא לי לכתוב את שמו כי זין עליו), התנהג אליי בצורה ממש ממש דוחה, וכשדיברתי איתו על זה הוא פשוט הסיר מעצמו כל אחריות אפשרית. "בסדר שהרגשת רע, אבל זאת לא אשמתי!!!!!", מותק. אתה נושק לחמישים, קצת בגרות. אף אחד לא האשים אותך, סיפרתי לך איך ההתנהגות שלך גרמה לי להרגיש באותה סיטואציה. מה אתה מתגונן? גם אם אתה לא רוצה להתנצל כי אתה לא חושב שיש על מה, אתה יכול לפחות לנסות להבין מה עבר עליי, או לפחות לנסות לפתח איתי על זה איזשהו דיבור ולהסביר את עצמך? "אל תאשים אותי!!!!!!!!!!", אידיוט. כל האנשים שהראתי להם את השיחה הזאת אמרו לי להתרחק ממנו כמו מאש ולא לענות לו יותר. זה לא שהוא לא ניסה, אבל הוא קיבל תשובות קרות ומסריחות, כמו שבעצם מגיע לו, וכמו שהוא איחל לי ללכת ולקנות בובה מתנפחת ("אם אתה לא רוצה לשמוע תגובות על מה שאתה עושה"), אז אני אאחל לו ללכת להזדיין ורחוק ממני, ושהסקס יהיה רע. כמו הסקס הדוחה שהיה לנו ויותר מזה. אין מצב שאני לא אתחרט על זה שאיחלתי לו דברים כאלה. בעצם אני כבר מתחרט. אני לא רוצה שיהיה לו רע. אני פשוט רוצה שכל היצורים האלה יתרחקו ממני, ושיהיה לי קצת שקט. ביקשתי מישהו אחד. זה הכל.

המקרים האלו עם אותו הבחור היו הטריגר שלי לחזור להיות עומר הישן והמגעיל (נטול הכימיקלים) שהייתי פעם. שונא עולם, שונא גברים, שונא הכל. זה הרגיש כאילו כל השנאה והכעס שלי כלפי המין הדוחה הזה (כן, כולו), התנקזה והתנקזה לנקודה אחד בלב שלי, ורק חיכתה למפץ הגדול שיבוא ויפוצץ אותה. ואז שוב חזרו המחשבות על כמה שאני לא מתאים למשחק, ולא מתאים לשבלונות המובנות שיש פה, ואיך זה לפעמים מרגיש שגם אנשים שחיים ללא תבניות שייכים לתבנית ה"ללא תבנית", וגם היא לא מתאימה לי. והכל נהיה שחור ובעיקר מיותר ומכעיס ומעציב, ושוב רציתי למות. אבל באמת, לא כמו שיוצא ככה סתם בנונשלאנט. ונזכרתי שוב למה אני לא מתאבד, ואני לא מדבר על איזשהי נקודת אור שמחזיקה אותי בחיים, אלא על ההרס העצום שאני אגרום לאנשים שאוהבים אותי אם אני אחליט להרוג את עצמי, ושאני לא מוכן להיות הסיבה לכך שיהרסו להם החיים. מה שמוביל אותי למסקנה שאני תקוע כאן בעולם, בלי היכולת לחיות ובלי היכולת למות, והכל זוועה, ואני אמות לבד, ויאכלו אותי חולדות והגופה שלי תירקב בביוב, ועוד שלל סרטים נוראיים שאני מספר לעצמי ומאמין לעצמי בלב שלם שזהו גורלי וזה מה שמגיע לי, כי אחרי הכל, גם אני שייך למין הדוחה, ואחרי הכל גם אני גבר, מה שאומר שגם אני יצור נוראי, אז כנראה שמגיע לי למות לבד עצוב גלמוד וערירי. והלוואי שהייתי לסבית.

ואז, אחרי הסאגה הנוראית הזאת שלא תפקדתי, קניתי את הכדורים והתחלתי לקחת אותם שוב, והפלא ופלא, אני שוב מתפקד, אני שוב מסוגל לצחוק, אני שוב מסוגל לקום בלי לרצות למות. מה שהופך את המצב הזה לעוד יותר מדכא – הכל כימיקלים. כל כולי זה חומר כימיקלי שמגיב לדברים, שום דבר לא הוא לא באמת רגש. הכל כימיקלים. כמה נפלא העולם אה?

אני בסדר עכשיו, אני מניח. למרות שעדיין מהבהבים להם בלב שלי שנאה וכעס כלפי המין הגברי, כי אני רגיל, ואני עדיין מאמין שכל הדברים הקיצוניים האלה יקרו לי, ואני חושב שייקח עוד קצת זמן עד שזה יעבור לי ואני אחזור להיות שוב עומר המתפקד והמסומם. עד אז, אני נושא איתי את כל הסרטים, את כל השנאה, את כל הציניות וחוסר האמונה והתקווה, ומשתדל שכל אלה לא יתפסו מקום כל כך גדול בין כל הדברים הלא מעניינים שקורים לי ביום יום.

69488984_925366094473034_8746640867546103808_n

OMG הפוסט הזה נמחק לי לפני כמה ימים והוא היה אבוד, ובדיוק שבאתי לכתוב לו פוסט הספד, גיליתי שאפשר לשחזר כאן בצורה ממש ממש נוחה. איזה כיף. עם כל אהבתי לישראבלוג, ושהיה אפשר לשתף בו מוזיקה בחינם, לא מגיע לי ממשק כזה. זה לא טוב עם כל עוגמות הנפש.

14 תגובות בנושא “אנרגיה זכרית חסרת שליטה

  1. קשה מאוד לקרוא את הטקסט שכתבת. הוא פוגע-נוגע בכל כך הרבה נקודות, אצלי. אני רוצה להתעכב רק על הכימיקלים. אני מאלה שמברכים את היות הכימיקלים בעולם. בזכותם הסכרת שלי מאוזנת, בזכותם אני קם בבקר ומתפקד, ללא תסריטי אימה מוחרדות משתקות.
    לגבי הגבר – אני לא חושב שהגיל שלו הוא פקטור ל-משהו. גם כשהיה בן 20 היה בדיוק אותו הדבר.

    אהבתי

    1. עצוב לי לדעת שאתה מרגיש מצחבר לדברים הנוראיים שכתבתי על עצמי. לגבי הכימיקלים, כן, הם עוזרים, אני פשוט לא אוהב שבין היתר הם גם מוחקים לי דברים מהאישיות (לטוב ולרע).

      Liked by 1 person

      1. אני קורא את הטקסטים שלך. הם לא קלים לבליעה, אבל הם מחייבים אותי להפתח באמת אל עצמי ואל העבר שלי, שחלקים גדולים ממנו אני מעדיף לשכוח. אני כבר בן 65, נדמה שכתבתי לך את זה וחלק גדול מהדברים שאתה כותב, קרו לי או חשבתי אותם. [ לקח לי שנים ארוכות לקבל את העובדה שעליי לקבל טיפול פסיכיאטרי, וגרמתי סבל רב לסביבתי לא רק לעצמי]. אני מקווה שאינני מוסיף עליך כאבים של זר. אני מקווה שהפוסטים שלך ישתנו אט אט עם השינויים הטובים שיקרו לך, אבל עד אז, לפחות מבחינתי, אל תהסס כלל. אני מאמין גדול בכתיבה ככלי תירפויטי. הנה סנריו [ סוג של האיקו ] שכתבתי ברגע של תשוקה:

        פִּטְמוֹת אֲדֻמּוֹת
        בְּצִדֵּי חָזוֹ הַלָּבָן-
        מוֹת הַתְּׁשׁוּׁקָה

        שבת יפה לך, אריק

        Liked by 1 person

  2. מצד אחד יש אנשים שאוהבים אותך [ובגללם לא תתאבד. המ, זאת גם היתה הסיבה של קנשין, והעתקתי את זה ממנו בתקופות מסויימות. #למהאניאוטאקו 😦 ] מצד שני אתה תרקב ערירי… מה? זה נשמע לי סותר.

    וממ כן, אצלי זה הורמונים, כאלה שהמוח מפריש וכאלה שאני בולעת, וזה לא במטרה להשפיע על האופי שלי אבל לגמרי איבדתי את האישיות שלי בתקופת ההריונות-הנקות-וכאלה. רק לפני כמה חודשים חזרתי לעצמי, אחרי שהפסתי להניק את #2. הייתי משהו אחר במשך כמעט חמש שנים, ומאוד ייחלתי לחזור לאישיות המקורית שלי כל הזמן הזה. אז בתגובה הארוכה מאוד שכתבתי במקור, כתבתי גם שאולי אתה יותר אישה ממה שנדמה לך 😜, או שזה קטע אנושי, או קטע של בעלי חיים, או של יצורים רב תאיים, אין לי מושג, צריכה לשאול את ביולוגית הבית, אבל נראה לי שהמינימום בשביל זה זה מוח, לא יודעת. 🤷‍♀️

    לגבי ההוא, הוא סתם, נשמע לי מטיפוסי "מצטער שנפגעת", חבל על הזמן והאנרגיות שלך ועל הביטים של השרתים של וורדפרס, בוא נתקדם.

    תשמור על עצמך ותהיה חזק ❤

    Liked by 2 אנשים

    1. חחח העלת פה נקודה ממש טובה! זאת בהחלט נקודה למחשבה. אבל גם אם זה סותר, ככה זה מרגיש לי בפנים. יש המון דברים שאני מרגישמגם אם אני יודע שהם לא נכונים.

      אני אישה בהמון דברים, ואני לא מתבייש בזה. דווקא חלק מהדברים שאני כן אוהב בעצמי יכולים להחשב נשיים (שזאת עוד באסה כל החלוקה המגדרית הזאת של תכונות אופי ועוד חרא שאני לא אוהב שהעולם מביא איתו).

      תודה תמרי!!!

      Liked by 2 אנשים

      1. בדיוק אתמול היו לי מחשבות מרושעות ומופרכות כאלה. ידעתי שזה מופרך וזה לא הפריע לי להרגיש רע. 🤦🏽‍♀️ אבל אולי זה קצת עזר, לדעת שזה רק מהרגעים האפלים בלילה ולא משהו נכון באמת.

        Liked by 1 person

  3. גם אני חייבת להגיב בעניין בכימיקלים (נראה שאני אחזור על התקליט של כולם כאן)… יש אנשים עם בעיות לב שלוקחים תרופות בשביל לשמור אותם בחיים ויש אנשים סיבוכים בנפש שלוקחים תרופות בשביל לעשות את החיים טובים יותר, וקלים יותר. ואין בזה שום דבר רע. אני לא זוכרת אם כתבת, אבל אתה הולך לטיפול מסודר?

    Liked by 3 אנשים

    1. ברור לי. כימיקלים עוזרים. אבל ההרגשה שלהיות תלוי בתרופות היא פחות נעימה, במיוחד שאתה חווה אותה על בשרך בנפש.
      וכן אני בטיפול פסיכולוגי כבר שנה, ובקשר עם פסיכיאטר כבר שבע שנים.

      אהבתי

  4. לפתוח את הבוקר עם פוסט כזה, זה קשה.
    אבל אני מבינה שעם קצת חיזוקי כימיקלים המצב משתפר, לצערי מה שאני לוקחת לא ממש מועיל ויש גם תופעות לוואי מציקות אז נותנים בנוסף כדורי הרגעה שגורמים לי להיות זומבי.
    מתגעגעת לתקופה שהייתי אני.

    Liked by 1 person

    1. אני מצטער על התחושות שהטקסט שלי גרם לך להרגיש על הבוקר…
      בכל מקרה, זה כל התסכול שלי. אמנם הכימיקלים האלה גורמים לי לתפקד, בפועל, המון המון ממה שאני מרגיש פשוט מודחק לפינה. אני מתגעגע בעיקר להרגיש דברים עמוקים יותר. הדבר העמוק היחידי שאני חווה כרגע זה את הצבע האפור.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s