משהו קרה והלב שלי נהיה אבן

אני לא מצליח לכתוב וזה מתסכל, במיוחד שקורים כל כך הרבה דברים מבלבלים לאחרונה. נראה לי שהם טובים, אבל עדיין מאוד מבלבלים.

אחרי שקיריל ניפץ לי את הלב לרסיסים, יצאתי לטיול בהרי ירושלים והכרתי שם את רפאל. רפאל הוא בחור צרפתי בן 46, עלה לארץ לפני 4 שנים, במקור ממרוקו. רפאל ואני בילינו ביחד רוב המסלול, הוא דאג שלא אפול, קטף לי כל מיני פרחים וצמחים מיוחדים ונתן לי להריח. אני לא זוכר אם הייתה איזשהי שיחה עמוקה או מיוחדת איתו, אני רק זוכר שהרגשתי מאוד מחוזר וזה היה לי כיף. העובדה שהבנאדם מבוגר ממני כמעט בשני עשורים לא הפריעה לי לרגע וכל מה שעניין אותי זה תשומת הלב המיוחדת שאני מקבל ממנו. אחרי הטיול הייתה שיחה מאוד קצרה בוואטספ ושם זה נגמר.

לפני בערך שלושה שבועות נזכרתי בו בפגישה עם הפסיכולוג שלי. חשבתי לעצמי, למה שאני לא אשלח לו הודעה? מתאים לי להעלות לעצמי את האגו אחרי שכבר חצי שנה הוא ברצפה. אז דיברנו קצת וקבענו להפגש. הייתי בטוח שנלך לשתות קפה, אבל הוא אמר לי לעלות אליו לדירה. מפה לשם, העניינים התחממו ושכבנו. קצת מפריע לי שמפגש שתכננתי שיהיה נטו חברי, מפגש חמוד על קפה, זרם לסקס. אבל בגדול אין לי בעיה עם זה. גם ככה לא נגעו בגוף שלי בערך חצי שנה והיה לי מאוד נעים. מאז כבר נפגשנו כבר שלוש פעמים וכמובן שהיה סקס בכל אחד מהמפגשים.

אף פעם לא היה לי יזיז. אני לא בטוח עד כמה אני מעוניין ביזיזות, אבל אני נשאב לשם כל כך בקלות כי אני מרגיש שאני ממש צריך מגע. אני אפילו לא מרגיש שאני נמשך אליו מספיק כמו שאני אוהב מגע של גוף על הגוף שלי, בלי שום קשר לאיך הגוף הזה נראה והאם הוא לטעמי. אני לא חושב שזה נקרא להתפשר. אני באמת זקוק למגע וזה לפעמים קצת מרתיע את הצד השני. מבחינתי שלא יהיה סקס בכלל, רק תחבק אותי ותסתום.

מאז שכל הסיפור הזה התחיל שמתי לב שאני משווה בינו לבין קיריל ללא סוף. אבל זה לא ההשוואות הרגילות בין הבחור החדש לאקס (אם אפשר בכלל לקרוא לו ככה, כי אני לא מרגיש שזה נכון). אני משווה בין עצמי לאיך שאני עם רפאל ובין עצמי לאיך שהייתי עם קיריל. אני חושב שאם הייתי עם קיריל קצת יותר כמו שאני עם רפאל, כל הסיפור איתו לא היה כואב כל כך, ואולי היה לו סוף אחר לגמרי. חשבתי שהרומן שלי עם ירושלים נגמר, אבל איכשהו כל מה שקורה מסביב תמיד מחזיר אותי לדירת חדר העלובה ולילות המדהימים שהעברתי שם, ואיך שלא הייתי אני עד הסוף וכמה שזה מבאס. כי אני נמשך לקיריל בטירוף. החייזרות שלו מהפנטת אותי. אני אוהב את זה שהוא אוהב אומנות וקולנוע ואני אוהב את העדינות שלו ואת המבט המוזר לחלל והמחשבות העמוקות שנראה שעוברות לו בתוך הראש. לרפאל אני בכלל לא בטוח שאני נמשך באיזשהי צורה, גם לא פיזית, אפילו שאני עושה איתו סקס וכיף לי מאוד.

מה שכן, רפאל דפק לי קטע מסריח שעיצבן אותי. משום מה אין לו קונדומים ואין מצב שאני מזדיין בלי קונדום. הוא גם טען שהוא שומר על עצמו תמיד, אבל באמצע האקט הרגשתי שהוא רוצה לחדור. "מאמי, לא בלי קונדום" אמרתי לו והוא התנצל ומיד הפסיק, אבל לא זה נגמר שם. אחרי זה בא עוד ניסיון שגם אליו הגבתי בחביבות, "חמוד, לך תביא קונדום", "לא, לא, אני רק משחק שם ולא חודר". אוקיי. פעם שלישית שהוא ניסה, כבר שיניתי את הטון ואמרתי לו שדי, רק עם קונדום. היה נראה לי שהוא הבין אבל אחרי בערך רבע שעה של מזמוזים הוא הפתיע אותי ונכנס בבום. מעבר לזה שזה כאב לי בטירוף וכל פלורנטין שמעה אותי, זאת הייתה פשוט חוצפה מבחינתו כי ביקשתי – לא בלי קונדום. כמובן שנכנסתי לסרטים אחר כך כי אחרי הכל אני לא מכיר את הבנאדם, עם מי הוא היה, עם מי הוא שכב ואיזה נגיפים יש לו בזין שיכולים להדביק אותי. לא משנה כמה אני חרמן וכמה אני אוהב סקס, לא אכפת לי. לא הפריע לי עניין החדירה, כי עם כמה שאני נהנה מזה, המגע חשוב לי יותר ואני יכול להרגיש מסופק רק מזה ולא היה לי דחוף. מה שכן, כנראה שלא היו לו קונדומים אחרת אני לא יודע להסביר את ההתעקשות לחדור בלי קונדום. רציתי להעיף לו כאפה, אבל כמובן שסלחתי לו.

אחרי הכל הסיפור הזה, הוא אמר לי שכל הכבוד שאני שומר על עצמי ככה, ושהוא כמעט תמיד שומר על עצמו, או במילים שלו "99.999%", אז לא, זה לא מספיק לי.

אבל אני חסר אופי, ואני זקוק למישהו שיהיה איתי ויחבק אותי כי התחושה הזאת ממכרת. אז אנחנו כנראה נמשיך להיפגש, למרות שאני לא בטוח אם אני אפילו רוצה, אבל האגו שלי ברצפה וזה כיף להרגיש שיש מישהו שחושק בי. אני מתגעגע לקיריל.

יש לי תחושה מסריחה של שבת.67399194_2433132576744217_7585119129015681024_n

 

9 תגובות בנושא “משהו קרה והלב שלי נהיה אבן

  1. בקיצ, חבר יקר, נאנסת, תקרא/לא תקרא לזה כך, אנסו אותך. יש לי חברה שכך קרה לה עם איזה סטוצון, והיא כמעט התלוננה עליו במשטרה, כי הוא חדר אליה ללא קונדום וללא רשותה!
    אני מבוגר ממך בכמעט ארבעה עשורים, אם מותר לי ל"יעץ".. מאז ומעולם, כשהייתי חרמן הלכתי לגן ציבורי לחפש פעילות נטולת שם. פעמים רבות אוננתי ושכבתי עם מיטב הגברים בעולם [ למדתי מאחד מגדול מאהבי בצעירותי על יתרון האוננות] – כשזה הפך לקשר קבוע, לא ממש להמשך גרם לי לעזוב אחרי פעמיים או שלוש, כי כדי לגמור הצטרכתי לפנטז על משהו אחר.
    בעשר השנים האחרונות היו לי שלושה בני זוג, כל אחד גררתי במשך כשלוש – ארבע שנים. מפגשים של פעם בארבעה חודשים, לא יותר. אבל מזמן כבר הצורך שלי בסקס התמעט. מגע אינטימי מעולם לא חסר לי.
    ובענין חדירות – מאז שאני נאנסתי, פעמיים, בגיל ההתבגרות, אינני נחדר וגם אינני חודר, אגב. זה לא עושה לי כלום. אם חדירה, אז רק לנשים.

    אהבתי

    1. קצת קשה לי עם ה"נאנסת"… אני לא מרגיש שנאנסתי, ואני חושב שזאת מילה מאוד גדולה למקרה הספציפי הזה. אני כן מרגיש שהסיטואציה הזאת לא הייתה נוחה בשום צורה, אבל אני חושב שהייתי בשליטה. ואצלי המגע האינטימי יותר חשוב מהכל, עם כמה שאני אוהב סקס על כל המשתמע מכך. מעדיף לוותר על זה בשביל חום גוף. אני מצטער לשמוע על מה שעברת כשהיית ילד, גם אני עברתי דבירם לא פשוטים אז אני יכול להבין אותך.

      Liked by 1 person

      1. המגע האיטימי הגופני.. כמה שאני מזדהה אתך ומבין אותך. היתה תקופה שהיה לי חבר שרק ישנו ביחד. אני חושב שחיי נצלו אז בזכות חודש השינה המשותפת [ ללא סקס ].
        לצורך ההגינות המלאה – אני ביסקסואל, נשוי למעלה משלושים שנים. בת זוגי יודעת על משיכתי לגברים עוד בטרם התחתנו.

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s