לא פייר

ביום חמישי בערב, שכבר היינו בתוך כל הזוועה הזאת שמתחרשת בחוץֿֿ, אחרי שסיימתי את כל העבודה על המחשב, נכנסתי למיטה, התכסתי עד מעל הראש, ואז המסקנה הזאת הגיעה – זה פשוט לא פייר.

נתחיל מההתחלה. אני בכלל לא רוצה לקחת חלק בכל השיט הזה. די, לא מסוגל לסבול את זה. גם אי אפשר להתנתק מזה. חדשות כל היום בלי סוף, הפייסבוק מפוצץ בפוסטים שנעים משנאה תהומית לבדיחות מפגרות על המצב בשביל גריפת לייקים, אפילו הטיקטוק, שזה חור שחור של אסקפיזם, הפך להיות חור תחת פולייטי ומסריח. כן כן, אני יודע שדרושה הסברה. ואני גם מתוסכל מכל מה שקורה בעולם נגדנו. אבל אין לי כוח. אני לא רוצה לשמוע, עזבו אותי במנוחה. לעולם בגדול גם ככה לא אכפת או שהוא לא מעוניין להקשיב. אני לא יכול לחיות בעולם הזה בימים האחרונים בלי לחטוף חלחלה.

גם עד עכשיו, בתור מי שגר במרכז כל חייו ושירת עם חיילי כיפת ברזל בזמן צוק איתן, לא פחדתי בכלל מהאזעקות. אני זוכר שגרנו בשיכון ויצאתי עם אמא לחדר מדרגות אמרתי לה ולכל הילדים הקטנים שאין מה לדאוג וששומרים עלינו והכל בסדר. עכשיו כשאני באור יהודה, שומעים פה את הצופרים כאילו הם בתוך הלבלב שלך, ואני שונא רעש של צפירה. זה מלחיץ. ההורים שלי התעקשו שאבוא לאור יהודה כי יש פה ממ״ד, ובתל אביב אין לי מרחב מוגן, גם לא חדר מדרגות. ההורים שלי חרדתיים גם בלי קשר לרקטות.

אז אמרתי, זה לא פייר. אף אחד לא שאל אותי מעולם אם אני רוצה להגיע לכאן. אני לא מאשים גם אף אחד, כי אנשים לא חושבים על זה בכלל. אבל אם היו שואלים אותי ״האם אתה מעוניין להגיע לעולם כזה?״ התשובה שלי בהחלט הייתה לא. מעדיף לא להוולד. האנושות הרסה את העולם ובמחינתי זה לא מקום שטוב לחיות בו. הכל פה עצוב ומלא שנאה. אני באמת רוצה להאמין שאנשים בבסיסם הם טובים, אבל המציאות מוכיחה לי אחרת. ואתם יכולים להגיד לי שהם קומץ קיצוני, זה לא אכפת לי. זה קיים, וזה ניכר, והתקשורת עושה הכל כדי שלא נשכח שזה כאן. ואם זה כאן ובצורה כל כך גדולה ומסוכנת, אז אני לא מעוניין להיות כאן. ופה מגיע החלק של הלא פייר. הדרך היחידה החוצה היא מוות. ואני כאמור לא רוצה למות. מבחינת הפעולה של למות – כרגע אני לא מעוניין. זה יגרום יותר מידי סבל לאנשים שסביבי, ואחרי שראיתי איך אמא שלי הגיבה כשסבא שלי מת, הבטחתי לעצמי לנסות לחיות עד שלא ישאר אף אחד סביבי שיצטער על כך שאני אמות. מה שאומר שאין דרך יציאה. והתלוננתי על זה פה כבר לא פעם. אבל עכשיו כשהמצב רע ונורא, אני חווה את זה הכי חזק.

צריך להמציא איזשהי מכונה, שאם בנאדם מגיע למסקנה שהעולם הזה לא מתאים לו הוא פשוט נכנס לתוכה, או משתמש בה, או לא יודע איך הדבר הזה יעבוד, ואז הוא נעלם. פשוט מסםיק להיותץ בלי הקטע הזה של הלמות והפרידה והצער. הוא וכל מה ששלו, וכל הזכרונות של האנשים איתו – נעלמים. תאמינו לי, ככה היה פה הרבה פחות סבל. האנשים שאוהבים לשנוא היו נשארים להלחם אחד בשני ולהרוס את הכוכב המסכן הזה. האנשים הטובים היו מנסים לגשר ולאחד, ולאלה שלא אכפת פשוט לא היה אכפת. ואלה שלא רוצים לקחת חלק, פשוט היו נכנסים למכונה הזאת, ונעלמים. בלי כאב, בלי צער, בלי עצב, בלי הרס. פשוט חודלים מהלתקיים. כמה מנחם זה היה יכול להיות שיש את האופציה הזאת?

ואם לא לחדול מלהתקיים, אולי פשוט תקפיאו אותי ותפשירו כשכל החרא פה יגמר. זה יהיה אותו דבר כמו להעלם, כי כל עוד יש בני אדם על הכדור הזה החרא לא יעלם.

לא אכפת לי שזה הקטע הכי ילדותי שאי פעם כתבתי. ככה זה וככה אני מרגיש. וכן, אמרתי כבר שאני ילד בן 14 ואני לא אתבגר לעולם, גם כשעוד מעט אהיה בן 30.

אנשים בעולם רבים על רצפה. כמה עצוב זה? שיהיה חג שמח.

4 תגובות בנושא “לא פייר

  1. זה היה מאד בניחוח של "שמש נצחית בראש צלול". אבל בסוף הם הגיעו למסקנה שעדיף לזכור ולכאוב במקום לשכוח ולא להרגיש. לפעמים אני חושבת שהם צודקים, לפעמים אני מרגישה כמוך.

    אהבתי

  2. אני ממש מזדהה איתך.
    ויותר מזה – אני חושבת שלכל אדם בוגר צריכה להיות זכות להחליט על חייו, האם הוא בוחר להמשיך לחיות או למות.
    לא מסכימה עם הגישה הזאת שצריך להציל מישהו שבוחר למות כי אלה החיים שלו וזו החלטה שלו וצריך לדעת לכבד את זה.

    אהבתי

  3. אם המכונה הזאת היתה קיימת אז היינו מאבדים גם את כל הדברים הטובים שאנשים כאובים מידי הביאו לעולם. זה לא פייר בשבילך, שאתה סובל, אבל חוץ מעניין הצער של אנשים קרובים אליך, אני חושבת שגם עוד יש לך מה לתת, ויש את הדברים שכבר נתת. גם חיבוקים וניחומים לחברים עצובים, גם דברים קטנים. הכל חשוב. בעצם אין פתרון לא אנוכי לסוגיה הזאת, גם לא המכונה שהצעת.

    עזוב את הרשתות החברתיות עכשיו. תראה משהו נחמד. (אם תתחיל לראות SK8 שים לב שלפעמים יש צופר שנשמע כמו התחלה של אזעקה… אבל הוא לא נמצא בכל הפרקים והאנימציה יפה ממש. מבחינה עלילתית זו סדרה מטומטמת מאודדדד שמודעת לעצמה, שזה יכול להיות נחמד לחובבי הז'אנר.)

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s