אני חייב להביע את עצמי אבל זה מרגיש כאילו אין בי תוכן. כולי ריק.
כשחשבתי שהבסתי את הפייסבוק והאינסטגרם, הגיע הלינקדאין והוכיח לי שיש רמות חדשות לחרא שרשת חברתית יכולה לגרום לך להרגיש. אני לא ממליץ.
החיים קשים, ואין מה לעשות עם זה. לפעמים קשה יותר, לפעמים קשה פחות. תמיד קשה. לא נורא. נתמודד. נתגבר. נתחזק. נמשיך.
אני עייף ולא בא לי לישון. בא לי לשהות קצת בתוך החושך והכלום, הם נעימים לי.
אלה היו כמה משפטים שעתבתי לעצמי בזמן האחרון, בו ההתמודדות היא חדשה ובוחנת ומתרגלת ומבורכת וקשה מנשוא, אבל ממתי היה קל לשאת משהו בחיים האלה?
PRISMIC 
אני מנוי בלינקדאין, אבל לא משתתף. פגשתי אחד שעבדתי אתו, ונוסטלגיה לא עושה לי את זה, מה גם שלא זכרתי אותו.
בפורום ב- FB קראו לי טרחן זקן. אולי זה נכון, אני כבר בן 68, ולא למדתי לכתוב את דעתי בשתי שורות. 🙂
אהבתיLiked by 1 person
אני לא חושב שלינקדין קשור לגיל. זו רשת חברתית לכאילו בעלי מקצוע ועסקים וחברות, אבל הכל שם זה ליקוקי תחת ותראו כמה אני טוב. לצערי, בשביל להכנס לעולם שבו אני רוצה להמשיך להיות מועסק, חייב לינקדאין בשביל להיות קיים. מצד שני כבר יש לי עבודה, אז אני לא ממש צריך להכנס לשם…
אהבתיLiked by 1 person
כשאיןם ברירה אז אין ברירה. בעולם בו אני חי, לינקדאין אולי טוב למיזמי חינוך פרטיים. בהיותי עצלן גדול מהעצלן על העצים, אני אפילו לא טורח להכנס לקישורים שמתענינים בי. זו הכלכלה הקפיטליסטית במיטבה – אתה וכישוריך ומיומנויותיך הופכים למוצר שיש לשווקו, בכל מחיר. ראק ביום שלישי בשיעור ספרות על ה"דמות" הילדים הפנימו לעומק את המרחק האדיר בין הדמות המשווקת לבין האדם מאחוריה. [תופעת ה"סלב"] ומדוע שחקן בסדרה מייצג דמות ולא את עצמו.
אהבתיאהבתי
ושגיאות כתיב – ררררררר, רק ביום שלישי; כשאין ברירה.
אהבתיאהבתי
לינקדאין זו באמת לא כזו חיובית ואני משתדלת להמנע כשלא צריך (תכל'ס גם מכל רשת חברתית). אבל אתה בעיצוב לא, אצלך לא יותר אפקטיבי כל מיני פורומים של מעצבים?
אהבתיLiked by 1 person
גם וגם וגם וגם וגם וכל מה שגורם לך להרגיש אפס 😦
אהבתיאהבתי
אוף. חיבוק
אהבתיאהבתי