אני איני כזאת

הנה אני שוב. הייתה פה פסקה שנחמקה. לא נורא.

ועכשיו קצת יותר ברור. המרכז הגאה אמור לעבור שיפוץ מקיף. כבר מדברים על זה מעל לשנתיים, אבל סופסוף הגיע הרגע ובשבוע הבא כבר הורסים את הבניין. היום התחילו אירועי ההריסות בגן מאיר והיה טקס די חמוד של המרכז. דנה אינטרנשיונל נאמה, סוזי בום הופיעה, ועוד כל מיני אושיות קהילה כאלה ואחרות. גם אלה לי שכרגע היא דמות הפופ הישראלית הכי טובה שיש וגם הצהירה שהיא חלק מהקהילה

לא הלכתי ליוגה היום. זה די מביש שלא הוזמנו לטקס, הרי אנחנו חלק מהמרכז. אבל שיעור היוגה היה אמור להתקיים כרגיל במקום אחר. ואני, שבכלל לא הייתי מודע לטקס, ויתרתי על השיעור בשביל לככת לשבת שם בקפה. אני תמיד הכי פרודוקטיבי שם. אני מצליח לצייר ולכתוב וזה מושלם כי נכנסה לי עבודה. אז הלכתי לשם והנה הפנינג ענקי של גייז. יאי.

פתאום זה הכה בי. לא היה לי מה לכתוב היום וחשבתי לדלג על הפוסט השבועי שלי. אבל זה הכה בי ואיני יכול להתעלם מזה. כמה חשובים האירועים האלה. כמה חשוב שיש קהילה וכמה חשוב שהיא נלחמת בשביל להתקיים ולצעוק אנחנו כאן, גם אם זה לא נשמע טוב לכל האוזניים.

כשסוזי בום הופיעה על הבמה עם השיר ישנן בנות של דנה, כל הצבעוניות מסביב, הדגלים, ועשרות האנשים שהיו בגן מאיר, הרגשתי הכי מוגן ובטוח בעולם. זה משהו שפעם לא היה. זה משהו שלאנשים לפני 20 ו-30 שנה לא היה. וגם לי, בתור מי שגדל לתוך שנות ה-2000 לא היה. כשאני הייתי קטן אני שמעתי שאנשים נדקרים במצעדים (הדקירה הראשונה של המניאק הרוצח הפסיכופת), כשראיתי את הסרט ירושלים גאה להציג והבנתי שלהיות להט״ב זה בהכרח להלחם על הקיום ועל הזהות שלך. בתל אביב אני לא צריך להלחם על הזהות שלי. אני בבית פה, אני מוגן פה. בחודש הגאווה כל הרחובות מלאים בדגלים. גם בערים השכנות. בשכונה שלי מתנופף לו הדגל הטרנסי ובאין מפריע. זה משהו שלא היה יכול לקרות פעם. זה משהו שמחוץ לתל אביב, במרחק של 10 דקות נסיעה, באור יהודה, שזה המקום בו גדלתי, לא יכול לקרות כרגע.

אנשים לא מבינים למה כל הדברים האלה חשובים. המצעדים, והדגלים, והרעש והבלאגן והטררם. אז אני אגיד לכם – מעבר לדרישת שיוויון זכויות, זה בשביל להגיד, אנחנו כאן. אנחנו קיימים. בכל מקום. בתל אביב ומחוץ לתל אביב. זה בשביל הילד או הילדה הקטנים שגרים בפריפריה ומתים מפחד. זה בשביל אלה שמסתתרים בארון ומפחדים לצאת. זה בשביל אלה שחשים בדידות איומה. אנחנו כאן. זה קיים וזה חי וזה פה. אתם לא לבד. ולהיות בתוך זה זה מאוד מרגש, גם אם אתה סתם עומד בתוך ההמון ומסתכל. גם אם אתה רק מוחא כפיים. וגם אם לא. במיוחד לילד חמוד ובודד כמוני.

שאף אחד לא יעז לתת לי את טיעון ה״עירום ברחובות״ כי אני באמת אתעצבן. כשאתם מביאים את הטיעון הזה אתם לא רק מוכיחים שאתם סתומים, אתם גם מוכיחים שאף פעם לא הייתם באף מצעד ואתם שואבים את המידע שלכם מהתקשורת שכל מה שמעניין אותה זה פרובוקציה.

זהו, זה מה שהיה לי דחוף לכתוב. תהיו אתם. אתם הכי מושלמים כשאתם ככה. המשך חודש גאווה שמח.

קצת על השיר הזה. מעבר לזה השקליפ הזה הוא מגה טורבו קאוואיי בקטע אחר, דנה וערה לקחו את השיר הזה, שכתבו והלחינו, איך לא, גברים לבנים שעשו סלאט שיימינג ושיסו נשים זו בזו (כי זה מה שעושים), ונתנו לו משמעות צינית וחדשה. דנה אינטרנשיונל, מעצם קיומה, היוותה השראה ונתנה כוח לכל כך הרבה אנשים, ואני בניהם. תודה דנה.

יצא לי קצת מישמש כי אני לא טוב בלכתוב. נו לא נורא. אני הומו תאהבו אותי אני גם חמוד וגם הומו.

8 תגובות בנושא “אני איני כזאת

  1. צחקתי מהמשפט האחרון. אני אוהבת לקרוא אותך כי אתה אמיתי, בלי שום קשר לנטיה המינית 🙂 האמת שאף פעם לא ישבתי שם בבית קפה כי אני לא בטוחה האם הוא מיועד רק לאנשים שמכירים את המרכז והאנשים בו או לכולם…והאמת שחשבתי ללכת לראות את המקום שבוע הבא…נראה כי בפעם האחרונה שרציתי להצטרף שם לפעילות התחילו לשאול בדיוק מה הנטייה שלי וזה לא ממש היה לי נעים, במיוחד שזה מגיע ממקום שאמור לכבד אנשים שונים…

    אהבתי

    1. איזה כיף, תודה רבה! בית הקפה שם מיועד לכולם ולא רק לבאי המרכז. מבאס אותי לשמוע שהחוויה שלך משם לא נעימה כי בסהכ המקום הזה שואף להיות אזור בטוח, אולי בגלל זה חשוב להם שמי שיקח חלק בפעולות יהיה גם חלק מהקהילה? אבל בגדול אני לא חושב ונראה לי שאת צודקת. כרגע המרכז סגור טמי יודע מתי יפתח, כל שמבחינת בית הקפה זה לא רלוונטי, אבל אני מקווה שפעם הבאה שתלכי, אם תלכי, יהיה לך כיף. תודה על התגובה ❤️

      Liked by 1 person

  2. אאל"ט ואל תכעס עליי, שולה חן היתה הראשונה ששרה את "ישנן בנות" כך שהזכויות מגיעות לה ולבן זוגה ע"ה שכתב אאל"ט שיר זה. דנה אח"כ ניכסה אותו לצרכי הקהילה הטרנסית [ ובעיקר גברים לנשים. לא ראיתי ביצוע של יצירה פופולארית כלשהי שמייצגת את הטרנסגנדרים- נשים לגברים!, חבל].
    לגבי דגל הטרנס, לא ראיתיו ברמת גן המוצפת בדגלי גאווה, ובגבעתיים, אחת הערים עם אכלוסייה גאה רחבה, משפחות גאות בכמות גדולה, ייצוג רחב של הקהילה במועצת העיר, בעיר הזו מחכים לשבוע הגאווה בגבעתיים, כדי לתלות דגלים.
    "נו לא נורא. אני הומו תאהבו אותי אני גם חמוד וגם הומו." – אינני יודע אם ציטטת את שם הסדרה הקווירית האוסטרלית במשפט האחרון – PLEASE LIKE ME' נטפליקס, אך אם לא זה מוצא חן בעיניי, כי המשפט הזה חותר תחת כל הפוסט שכתבת, והופך את הפוסט למתוחכם יותר, רגיש וחד יותר ופחות אגרסיבי .
    וכתבו לך שאתה חכם מאוד.
    ברור.
    נהניתי מאוד מהפוסט החכם הזה.

    אהבתי

    1. כל עוד גבר כתב את השיר הזה מנקודת מבט של אשה המבקרת נשים, אני חושב שטענותיי נכונות. ולמה שאכעס? אני אוהב טריוויה וטוב לדעת. לא ציטטתי את הסדרה, וגם לא ראיתי אותה למרות שהמליצו לי עליה בלי סוף. תודה רבה על התגובה, משמח אותי שקוראים אותי. תודה ❤️

      Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s