זעם

אני חושב שאני חווה עכשיו התקף חרדה קטנטן. החזה שלי מרגיש הדוק והנשימה כבדה, לא עוברת לי חלק בראות. אני רוצה לכתוב אבל לא בטוח על מה. אני כועס ואני שונא, ואני יודע בדיוק על מי ואת מי, ולמרות מה שאמרתי מקודם אצל הפסיכולוג, אין לי באמת כוחות להתמודד עם סוג כזה של רגשות. אני מפחד מקיצוניות השנאה שאליה אני מגיע כרגע. לדבר על זה ולהגדיר את זה ולצעוק עד השמיים ״אני שונא אותך!!!!״ עוזר מאוד. לכמה דקות. אבל בגדול אני לא רוצה לשנוא. זה לוקח ממני יותר מידי אנרגיה. אני רק רוצה שקט, בבקשה, שחרר ממני, עזוב אותי לנפשי. המשפט האחרון נכתב לכל הגברים באשר הם, לכל הגברים בעולם. אבל לא את כולכם אני שונא עכשיו. מבטיח. רק אחד טיפש שאני לא רוצה איתו שום קשר אבל כרגע אין לי כל כך ברירה. אני לא רוצה לאחל לו דברים רעים אבל זה כל מה שאני עושה. תמות.

אז אני יושב פה ומנסה לנשום. שותה קפה קר. זאת שעה טובה לצרוך בה קפאין? אני לא שותה קפה בכלל, וזה הקפה השני שלי היום. למה? כי אין לי מה לעשות עם הידיים ואני כבר לא מעשן. קםאין מעורר חרדה, זה ידוע נכון? אז למה אני שותה קפאין ואז מתלונן שאני לא מצליח לנשום? אפשר ללמוד איך להתמודד עם חיי? אני באמת חושב שהם לא כאלה מורכבים.

עוד שלוק מהקפה הדוחה והמר, ואני נזכר כמה שחרור קיטור הוא חיוני עבורי. אני חושב שכבר יותר קל לי לנשום. אולי אני כן יודע להתמודד עם המצבים האלה. אבל רק בכלל ניסיון ארוך השנים.

יש לי תחושה שבקרוב הסביבה שלי הולכת להשתנות ולא לטובה. זתומרת, מה זה לא לטובה? הסביבה שלי מתפתחת ופורחת, כל אחד לכיוון שלו, ואני מאושר על זה, הבעיה היא שאני תקוע באותו מקום כבר שנים רבות. חברות שלי מתחתנות אחת אחרי השניה. שיחות הסלון שלנו מתחלפות לאירגוני חתונה. איזה אולם סגרת, וכמה עולה כל מנה? בכנות שזה מעניין לי את התחת. שיסלח לי אלוהים כן?אבל זה באמת מעניין לי את התחת. אז אני יושב שם ושותק. ולא מעשן (!!!). ומה יהיה אחרי שכל החתונות יגמרו? יתחילו לדבר על הריונות וילדים. ואני בכלל בן 14. תעזבו אותי לנפשי, אמרתי כבר?

תחושת היצירה שלי חזרה אליי. אני מרגיש שאני מוצף בה. אבל מה? אני לא יודע מה לעשות איתה. כי עם כמה שתחושת היצירה מציפה אותי, מוטיבציה לא קיימת בי. הדבר היחידי שיש לי כוח לעשות זה להכנס למיטה ולישון. באמת, אם לא הייתי צריך לקום לעבודה זה מה שהייתי עושה כל היום. מזל שיש לי שכר דירה לשלם. מה בא לי ליצור? כל דבר. אבל משהו משמעותי. לא בא לי לצייר סתם ציור. אם כבר לצייר אז אולי ליצור איזה סיפור מעניין. לכתוב. כל דבר. באמת. הלוואי שהייתי טוב בפיתוח רעיונות. זה שריר שלא עבדתי עליו מאז תקופת הלימודים. אני צריך רעיון. אני צריך ליצור. הלוואי שיהיה לי כוח ומוטיבציה לעשות סרט אנימציה. לא בשביל שום דבר. רק בשביל עצמי. לא עשיתי אנימציה רצינית מאז סרט הגמר שלי. זה באמת מרגיש כמו כישלון. אני אגיד לעצמי שזה בגלל הנסיבות ואמשיך בחיי כאילו כלום.

אני מרגיש שאני הולך להתפוצץ. אבל האם אני רוצה להתפוצץ? האם זה יעשה לי טוב? יגרום לי הקלה? האם מגיע לאותו בנאדם שאתפוצץ עליו? כן, מגיע לו שיתפוצצו עליו. אבל האם מגיע לי להצפוצץ עליו בגללו? הוא שווה התפוצצות? לפעמים מרוב שוהא מעצבן אותי אני חושב שכן. לפעמים אני מרגיש שעוד שנייה כבר לא תהיה לי שליטה. לפעמים אני מייחל לרגע הזה שלא תהיה לי שליטה והוא יספוג ממני את כל המרמור שאני אוכל עליו. אבל אני שומר על עצמי. לא יודע למה. אולי שווה להפסיק לשמור על עצמי כל כך ולהתחיל לחיות. אני מלא בזעם, אולי העולם צריך לחוות את זה ממני. אולי טיפה.

אסיים בקטע הבא:

בייבי צ׳ארה. זה באמת משמח אותי שהסרטון הזה קיים ושאי פעם הייתה בעולם הופעה כזאת ושצילמו אותה והעלו פיראטית ליוטיוב ושאני יכול לראות את זה שוב ושוב ושוב ולהתפנט מכמה שצ׳ארה מהממת ובא לי להיות כמוהה, לשיר כמוהה, להתלבש כמוהה ולרקוד כמוהה.

מקווה שהיוגה תפתור את בעיית הנשימה כי היא עדיין קיימת וניכרת. תודה למי שקרא, סליחה על שגיארות ההקלדה אם יש, אין לי כוח לעבור על זה. ערב טוב.

12 תגובות בנושא “זעם

  1. אני מאמין גדול ב- רוצה ליצור, צור. התחלה מהרצון, ללא תכנון, ללא מחשבה על מה יהיה בסוף, כמו בפוסט הקודם, שפוך הכל. אז אם ציור תתחיל לצייר, תשתמש בכל הצבעים, תהרוס דף אחרי דף. האמת, שהרבה פעמים, אצלי לפחות, לפני פרץ יצירה יש התקף חרדה, תחושה של "אפס אני", "מה כבר יש לי להציע", ריקנות איומה. וז קצות האצבעות מתחילות, ואני כותב אחד ועוד אחד ואחרי שהפרץ מתממש אני קורא את הזבל שכתבתי, ונשאר אולי עם אחוז ממנו.
    הענין הזה של נשים בנות 25 – 35 לרוץ להתחתן מפתיע אותי מחדש בכל פעם. כמו עוד לא יצאנו מהסטייטעל, שם בגיל 22 אשה כבר "זקנה" וצריך לשחד מישהו על מנת שיתחתן אתה. מנסיוני, אתה תמצא חברים חדשים. החברות שלך ייעלמו אט אט ככל שיבואו עוד ילדים לביתן. אולי אחת או שתיים מהן ימשיכו את הקשר, ואם כך, זכית!
    ומי יתן והאהבה תפרוס כנפיה עליך במהירות ♥♥♥

    Liked by 2 אנשים

  2. אני חייבת להגיד שבלא מעט רגעים הרגשתי שאני זו שכתבה את הקטע. זעם. מה הקטע שלו? לאחרונה אני מוצפת בזעם ומעולם לא הייתי אדם כועס. וכמה אנרגיות עצבים לוקחים, אוי אלוהים. לפי דעתי, שום דבר לא שווה התפוצצות. מהסיבה הפשוטה שאף אדם לא מגיע לו להוציא אנרגיות על כעס. מדיטציות של מיינדפולנס עוזרות, כך שמעתי. אני מאחלת לך שכל האנרגיות שלך יושקעו באמנות ובדברים שממלאים אותך, כמו ההופעה הזו. נסה לנתב אותן לשם. או שפשוט תיישם את התגובה של המעיין המתגבר. גם זו אפשרות.

    Liked by 1 person

  3. שגיארות ההקלדה נסלחו 🙂

    לא יודעת, הכל תקוע גם אצלי, וזה. לרוני גלבפיש יש ספר ממש טוב על לכתוב ולא לכתוב, וגם יש לה מחסום כתיבה רציני עכשיו, אז לא יודעת מה להגיד לך. אולי הוא יעזור בכל זאת, הוא מלא חמלה וזה מחמם את הלב. בהצלחה בכל מקרה, אם תעשה משהו בסוף. ולא יודעת מי המעצבן ולמה, אבל אם בסוף תהפוך בגללו ל-קאצ'אן מ-בוקו נו הירו אקדמי, אז, נו, לפחות תהיה לך מוטיבציה לשפר את יכולות הפיצוץ שלך, שזה נחמד.

    (נושא לשיחות עתידיות עם החברות: יש אל יפני שהפיק אלים זוטרים כשהוא התעטש או משהו, וזה יהיה רלוונטי כשיהיו להן שרירי רצפת אגן של אמהות. סליחה על הTMI. אבל זה מידע שימושי, שווה לזכור.)

    אהבתי

    1. לצערי, אלים יפנים ויפן בכלל לא מעניינים כל כך את חברות שלי. הלוואי שהייתי רוצה לעסוק בכתיבה, אבל אני חוץ מיומן אישי אני לא באמת יודע לכתוב שום דבר. איי רוצה לעסוק באיור ובאנימציה אבל לא עושה שום דבר כדי באמת להתקדם בזב, וכאן הבעיה שלי. תודה על התגובה ❤️

      Liked by 1 person

      1. אז תרשם לקורס של אבי שיתחיל ביום ראשון! ותעשה כל מיני אתגרים באינסטגרם סתם כדי שתהיה לך מסגרת שתגיש אליה ציורים ואנימציות בשגרה. ולופדהלופ.
        מצאתי אתגר אנימציה באינסטגרם (לעשות לופ של עד 5 שניות בכל שבוע) ואמרתי לעצמי שאני אעשה את זה רק כדי שיהיו לי דברים חדשים בשואוריל, אבל אין לי ממש תנאים לעבוד על זה כרגע ._.
        לכל שבוע יש פרומפט ופלטת צבעים, לא צריך לחשוב יותר מידי בשביל זה.

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s