קצת קצת

בתקופה של הבידוד לא ממש הצלחתי לעשות עם עצמי משהו. בטח שלא לכתוב. מצאתי את עצמי שכל דבר הכי קטן יכול להוצעא אותי משלווה והתקפי החרדה חזרו. המוזר הוא שהחרדות הן בכלל לא בגלל הקורונה. חרדות רגילות שפשוט התעצמו עם השהייה הממושכת בבית. למזלי כבר למדתי להתמודד עם התקפים אז אני עובר אותם כמו מלך העולם, אבל זה בלתי נסבל שאתה יושב לך עם חברות במרפסת ואז משום מקום אתה לא יכול לנשום ומרגיש שהלב שלך עוד שניה ניתז לרצפה. גם לא ידעתי שאפשר להרגיש קלסטרופוביה במקום פתוח, אבל הנה, בכל התקף חרדה אתה לומד משהו חדש! מאז כבר חזרנו למשרד אבל כמות הצעדים שחזרתי אחורה מאז שצללתי לעומק הבידוד ממשיכה להשפיע עליי, ואני מרגיש שכאילו הגבול בין לתפקד ובין להיות חרד עשוי משכבת סוכר דקה ועדינה, ותנועה אחת שלא תהיה במקום וכל זה מתנפץ עליי. זה כבר קרה וזה קורה. אבל ממשיכים.

אני רוצה קצת לחזור אחורה, ליום העצמאות. מישהו שלח לי הודעה באטרף. הוא היה נראה חתיך אבל התמונה נראתה ישנה. היה כתוב שהוא בן 45. זה מאוד מבוגר אבל לי ולדדי אישוז שלי זה לא הפריע, אז המשכנו לדבר בקטנה. הוא רצה שנעבור לדבר בשיחת וידאו. בכל זמן אחר הייתי מסרב, אבל זה היה אימון טוב בהתמודדות עם כל מיני דברים, אז זרמתי. מולי הופיע איש מאוד מבוגר, עם שיער לבן וזקן לבן. דיברנו. הוא היה מקסים וחמוד ואמר שאני יפה ונחמד. הוא פלירטט איתי וזה החמיא לי. המשכנו לדבר עוד קצת עד שהגענו לקטע היותר רציני של מה הלאה. הוא אמר שהוא ישמח להפגש ולהכיר אותי, שנטייל ונשתה ונכיר אחד את השני ושאל מה דעתי. היה לי מאוד קשה להגיד לו שזה פחות מתאים בקטע הרומנטי. הסברתי לו שהבחור האחרון שלי היה מבוגר ממני ב11 שנה וזה לא נגמר ביננו טוב (כמו שאתם קוראים פה, לא מפסיק לבכות עליו מאז שהבלוג הזה התחיל), ושלצערי אלה פערים שמאוד קשה לגשר עליהם. הוא היה נחמד ונראה טוב לגילו ובאמת איש מקסים, אבל החלטתי שגיל זה דבר חשוב ובא לי אנשים שהם בגילי. "היה כתוב שאתה בן 45… זה באמת הגיל שלך?" שאלתי אותו, והחיוך שלו נמחק, "קצת יותר" הוא ענה ואני ברוב טיפשותי עניתי לו "כן, תארתי לעצמי", אבל מה אני אעשה שהבנאדם נראה יותר כמו בן 65? לא בקטע רע בכלל, אני פשוט מחפש מישהו בגילי. בהחלט לא שופט אותו שכתב שהוא בן 45 כי כשאתה הומו ואתה מעל גיל 30 זה נחשב כאילו נכחדת מהעולם ולך תחפש. מה יש כבר לעשות, לזרום איתו כי לא נעים לי? עם כמה שהוא מקסים וחמוד ומגיע לו הכי טוב שיש, ועם כמה שבדידות זה דבר נוראי, אני סיימתי עם מבוגרים. (טוב, עד גיל 40 זה בסדר….) שאלתי אותו אם הוא נעלב ממני וענה שלא. אמרתי שאין לי בעיה שנפגש ונכיר אבל כנראה שבקטע הרומנטי/מיני זה לא יקרה. הוא אמר שבסדר ונדבר. יום למחרת הוא שלח לי סטיקר של חג עצמאות שמח. עניתי לו בחג שמח בחזרה ומאז לא שמעתי ממנו. אני מרגיש ממש רע לגביו, אבל אני במקום הראשון תמיד ואני מקווה שהוא ימצא לעצמו איזה בחור שיהיה איתו.

מנגד, התחיל לדבר איתי מישהו אחר, בסביבות גילי. השיחה איתו ממש זורמת וממש כיף לדבר, אבל יש התנגשויות בדברים שאנחנו מביאים איתנו ואני לא בטוח לגביו במאה אחוז. ואז עולות לי תהיות, איפה עובר הגבול של התפשרות? מקווה שהשבוע נצא לדייט ואז אוכל להכיר אותו טוב יותר. נראה… כשאני מתפשר אני אוכל אותה, ואני מפחד מזה מאוד. כשאני לא מתפשר אני נשאר בודד. זה צריך להיות שחור ולבן? איפה זה מתחיל ואיפה זה נגמר?

ישר שחזרנו למשרד שתי חברות מהעבודה שכנעו אותי לבוא איתן לפדיקור. זה היה מוזר אבל תמיד כיף לנסות דברים חדשים. גם הצפורניים שלי ברגליים זוהרות ואף פעם לא היו יותר נקיות!!!

השגרה קשה לי, כמו שהיא הייתה תמיד, אבל אני שמח ששוב היא קיימת. שקמים בבוקר, שהולכים לעבודה, שרואים אנשים, שמתמודדים עם פחדים, לפעמים בגבורה ולפעמים קצת פחות. אז אמנם קשה אבל בהחלט יותר בריא לי. וגם אפשר לעשות דברים כיפיים לפעמים.

ברביעי שעבר הלכתי למספרה אחרי משהו כמו 3 חודשים (!!!!!!!), עוד כשהתחיל הבידוד הייתי צריך להסתפר אבל נזכרתי בזה מאוחר מידי שזה כבר היה בלתי אפשרי. אז נשארתי בבית וגידלתי פרווה. כשהגעתי למספרה הספר שאל אותי מה עושים היום, הסתכלתי עליו, הצגתי את הפנים שלי ואמרתי "תתקן את מה שהולך פה". בקיצור, באותו יום בערב ציירתי את הממצאים והרי לכם אני לפני ואחרי:

ממש הצחקתי את עצמי עם הציור הזה.

עוד כמה נקודות:

  1. אני רוצה לחיות בתוך סרטון ASMR ולישון לנצח.
  2. אל תראו את הסרט "גרטל והנזל". איטי ולא מחדש כלום.
  3. כן תראו את הסרטים – "ויואריום" ו"משחקי ציד". אחד מהם ממש קריפי והשני כיפי בטירוף.
  4. הפשוטע זה דף די סחי. כן, הוא מצחיק לפרקים, אבל די.
  5. יוצא פייפר מריו חדש ואיזה כיף והלוואי שהוא יהיה טוב כמו השניים הראשונים.
  6. אני רוצה להתחתן עם רביד פלוטניק ויפה שעה אחת קודם, תודה.

הלוואי שממש ממש בקרוב ארגיש בסדר. בחיי שאני על אוטומט, רק לא ליפול, רק להמשיך, רק לתפקד.

רק להיות נורמלי.

11 תגובות בנושא “קצת קצת

  1. ווואו אני חייבת פדיקור!
    ומה פתאום עדכנת שניה לפני שהלכתי לישון בגללך מחר אני אהיה זומבי שוב (לא נכון, זה בגללי, אני יודעת).
    טוב המספרות היו סגורות ואז היתה ספירת העומר, אז, אבל לקחתי את מכונת התספורת מהורים שלי וסיפרתי את הבן שלי בעצמי וזה בסדר, גם ככה לא יצאנו מהבית.

    תחזיק מעמד.
    וכן, זה להתפשר או להיות בודד, עד שמגיע מישהו שהוא לא פשרה בכלל, אם מגיע אחד כזה. לפעמים הוא לא תואם את הסטנדרטים שלך בכלל אבל זה בסדר, אתה לא חייב להנמיך סטנדרטים מראש, כי מזהים אותו כשהוא בא גם אם הוא אומר "להקריב" במקום "לקרב" ולועס בפה פתוח 3>

    לילה טוב 3>

    Liked by 1 person

  2. הציורים גדולים! חחחח אהבתי מאוד
    לגבי הבחור המבוגר- גם לי 60+ נשמע פער ענק. אני לא חושבת שכדאי להכנס לקשרכשכבר מההתחלה יש הבדל כל כך גדול…מאחלת בהצלחה בדייט עם הבחור בגילך(וברור לך שאני מחכה לשמוע מה קרה עם זה 😉 )
    בתחילת התקופה של הקורונה, גם אצלי נוצרו התקפי חרדה קטנים. זה קרה בעיקר מהמסיכה (יש לי חרדה כשאני מרגישה שמשהו חונק אותי כי יש לי בעבר היסטוריה של התעלפויות וזה מזכיר לי את אותה הרגשה…) אבל לאט לאט הרגלתי את עצמי לכך- בעיקר נשימות ולומר לעצמי: "אני כאן"

    Liked by 1 person

    1. אז זהו שהתפי החרדה שלי בכלל לא קשורים לקורונה עצמה או לדברים שמתלווים אליה (כמו מסכה חונקת לצורכת העניין). אלה החרדות הישנות והרגילות שפשוט החליטו לתקוף חזק יותר.
      מבטיח שאספר אם יקרה משהו!

      אהבתי

  3. בראש ובראשונה אני חייב לציין שהשינוי בפוסטים שלך דרמטי מאוד. אם נשווה את האחרון ואת הנוכחי, אפשר לחשוב ששניים שונים כתבו אותו.
    החרדה, כמו שאמרה לי פעם אשה חכמה מאוד, קיימת ובכל פעם תופיע בשל גורם אחר ולא אותו גורם. נדמה לי שחווית "אגורופוביה" שזה ההיפוך של קלאוסטרופוביה 😉 אבל לא זה העיקר. החרדה, הפרעת החרדה לא תעלם לה. אף אני במהלך הקורונה חוויתי חרדות קשות מאוד, חלקן שלחו אותי לימי שינה ארוכים, להיאטמות מוחלטת לעולם, אבל עם עזרה של התרופות, לא התאשפזתי מעולם, והצלחתי לצאת מהדכאון ולנוח, נגיד. מזל שאני לא סובל מדכאון קליני.
    לי היה נסיון הפוך לגמרי משלך, באמת.
    שני ילדים יצרו אתי קשר. אחד בן 23 ואחד בן 20 אני חושב. אלה גילים שאני לא מסוגל ליצור אתם קשר רגשי או קשר מיני. למרות זאת שוחחתי אתם מעט, בררתי שהם יודעים מהו גילי, ואף שלחתי תמונות לגיבוי העובדה שאני לא צעיר בן 40,
    התברר לתדהמתי שהגיל שלי והמראה שלי הינם אבן שואבת לגברים מסוימים. בגלל ובשל הקורונה לא פגשתי אף אחד, והקשר התפוגג לו.
    פדיקור1מניקור = הנאה בלתי רגילה. מומלץ

    Liked by 1 person

    1. כן, יש כאלה שמסתדרים עם פערי גיל. אבל אני באמת חושב שפער כזה גדוח לא מתאים לי. חוץ מזה שמנטלית אני עדיין מרגיש בן 14.
      לגבי האגרופוביה, לא חשבתי על זה… אולי באמת זה מה שקרה לי.

      Liked by 1 person

  4. הציורים נהדרים!!! באמת מאד משעשע 🙂
    יכולה להבין את המשיכה למבוגרים (גם אני הייתי שם) אבל לא כל כך מבוגרים…. אכן כמו שאמרו לפני – הפער גדול *מדי*.
    אני שומעת את זה הרבה שהקורונה פשוט העצימה את המצב הנפשי.
    הפשוטע זה אכן אחד הדפים הסאחים אבל מתה לפגוש את מי שמפעיל את זה – כאילו קורצנו מאותו החומר 😃
    קראתי את הפוסט וברקע התנגן השיר החדש של פלוטניק ואני שואלת: וואט אין דה פאקינג לורדס ניים איז דיס שיט?!?! זה היה מזעזע!!! אני כבר לא מצפה מאמנים בדורנו שישקיעו במילים שהם כותבים אבל ראבק כאילו כתב לו את זה איזה טמבל בכיתה ח'.

    אהבתי

    1. אני חבר בפייסבוק של מי שמנהל את הדף של הפשוטע, והוא בחור מאוד מוכשר שאכן מבין איך עובד עןלם הדיגיטל ועושה אץ זה ממש טוב. לאחרונה אני ממש מרגיש שיש לו יותר מידי רפרנסים לזאת וזאתי, ועם זה שזאת הסדרה הכי קורעת מצחוק שהייתה כאן אבר, זה כבר מרגיש לי צת לתפוס טרמפ על פאנצ'ים שהם לא שלך, ולא יודע. אולי אני סתם ממורמרת.
      וואו ממש עצוב לי שזאת החוויה שלך מפלוטניק. את זוכרת אולי איזה שיר זה היה? המון מוזיקה בפופ הישראלי כתובה עם מילים של ילדים דפוקים, אבל אני לא מרגיש שזה המצב בסנצת הראפ של פלוטניק וטונה נגיד….אני באמת חושב שאם מקשיבים לשירים היותר חתרניים שלו, מבינים כמה הטקסטים טובים. אם את באמת רוצה לשמוע טקסטים דפוקים – נסי לשמוע את פלד. 🙂

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s